האברך הרב טוביה קמפה ז"ל

ברוך דיין האמת: אסון כבד וטרגדיה נוראה פקדו הבוקר את עולם התורה ואת העיר בני ברק, עם הסתלקותו בטרם עת והמכאיבה של האברך הצעיר והחשוב, נפש נקי וצדיק, הרב טוביה קמפה ז"ל, מחשובי אברכי ישיבת 'בית מדרש עליון', כשהוא בן 24 בלבד בפטירתו.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי המנוח ז"ל הגיע בתחילת סדר א' הבוקר (יום חמישי) כבכל יום ללמוד בהיכל ישיבת 'בית מדרש עליון', ואף השתעשע בשיחה ובליבון הסוגיה הנלמדת בפרק קמא דמסכת 'מכות' עם כמה מידידיו בגישמאק וחיותו הנודעת ומאור פניו. בהמשך הסדר עלה לסכם את לימודו בקומת 'אוצר הספרים' - מקום שהיה שוגה באהבתו וחיבתו לספרים בכל חלקי התורה והיה נודע בישיבה כבקי ורגיל בספרי הישיבה, ובהמשך, תוך כדי לימודו, מעד ונפל מפתח חלון החירום הקיים על פי דרישות הכבאות בבניין הישיבה החדש שברחוב עוזיאל בבני ברק. למרבה ההלם והתדהמה, לאחר פעולות החייאה נאלצו כוחות ההצלה לקבוע את פטירתו, לקול יגון ואנחות חבריו בני הישיבה ההמומים.

מדובר בטרגדיה נוספת וקשה במיוחד שנוספה על האבל הכבד במשפחת ליסצין ובישיבת 'בית מדרש עליון', כאשר אך לפני ימים אחדים ישבה אמו של האברך שבעה על אחיה, הגאון המופלא רבי יוסף שלמה ליסצין זצ"ל, ראש הבקיאות הנערץ בישיבה שנפטר בשבוע שעבר, וכעת נגזרה הגזירה הנוראה בבשורה על פטירת בנה האברך הצעיר.

האברך הרב טוביה קמפה זצ"ל נולד בי"ט בתמוז תשס"א לאביו, הרה"ג רבי משה קמפה שליט"א, מחשובי האברכים בכולל 'היכל התלמוד' שבבניין תלמוד תורה 'תורת אמת', ולאמו שתחי', בתו של הגאון רבי צבי יעקב ליסצין זצ"ל, ראש כולל 'היכל התלמוד'. נקרא על שמו של הסבא רבא, הגאון רבי טוביה ליסצין זצ"ל.

זכה לייחוס רם: זקנו הוא המחנך הנודע רבי אורי דוד קמפה שליט"א, מלמד מוערך בתלמוד תורה 'תשב"ר' עשרות בשנים, וזקנו מצד אמו הוא הגאון רבי צבי יעקב ליסצין זצ"ל, ראש כולל 'היכל התלמוד'.

בילדותו למד בת"ת תשב"ר בב"ב, שם כאמור מלמד זקנו שליט"א, ולאחר מכן עלה ללמוד בישיבה החשובה 'דברי מרדכי' לצעירים בעיר. משם המשיך בישיבת 'בית מדרש עליון' בבני ברק, שם קנה את תורתו והיה דבוק בישיבה ורבניה בכל מאודו ונפשו - עד אשר היה הרוח החיה של הישיבה כולה, בהיותו עובד ה' השמח בשמחת חיים ופשטות טבעית שהשרתה אווירה נעימה לכל סביבותיו, עד שהיה לאבן שואבת ואוזן קשבת לרבים מבני הישיבה, ביניהם בחורים רבים מהוועדים הצעירים בישיבה - ובענוותנותו לא חש בכך כל פחיתות כבוד. כן היה מקפיד על שמירת סדרי הישיבה, ואף לאחר נישואיו המשיך בקביעת מקום לימודו ותפילותיו בהיכל הישיבה.

בני הישיבה מציינים את סקרנותו וצמאונו האדיר לכל ידיעה בתורה ובהלכה. כאשר היה שומע דבר חידוש או שמועה מרבותיו היה שש ושמח ומיהר לשתף את חבריו בכך, והיה מתפלפל בדבריו עד שכל סביבותיו היו כלהבת אש במלחמתה של תורה, וזאת בהארת פנים וברגישותו المיוחדת לזולת ושמירת פיו מכל דבר שעלול להשתמע כביקורת כלשהי על אחרים. זכה להיות שמור מכל הבלי הרחוב כפי שהתחנך בבית הוריו הדגולים, ובצדקותו זכה לשמור על מושגיו ושיג שיחתו זכים וטהורים - בניתוק מוחלט מכל נושא ועניין שלא שמע וגדל על כך בביתו המרומם ומרבותיו הגדולים.

בהגיעו לפרקו, נישא לפני חודשים ספורים בלבד (בתאריך כ"ד בסיוון תשפ"ו) לרעייתו שתחי', בתו של הגאון רבי תנחום פישהוף שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' לצעירים.